מידע על לימודים אקדמיים – תואר שני במדעי החיים

מידע על לימודים אקדמיים – תואר שני במדעי החיים 
תואר שני במדעי החיים (מגיסטר) :
 
רקע כללי:תואר שני במדעי החיים נגיש לבעלי תואר ראשון במדעי החיים וכן לבעלי תואר ראשון בהנדסת מזון וביוטכנולוגיה, כימיה, הנדסה כימית ועוד, אך ייתכן ואלה יידרשו בנקודות השלמה על פי דרישות המוסד הלימודי.

עבודת המחקר במהלך…

מידע על לימודים אקדמיים – תואר שני במדעי החיים 
תואר שני במדעי החיים (מגיסטר) :
 
רקע כללי:תואר שני במדעי החיים נגיש לבעלי תואר ראשון במדעי החיים וכן לבעלי תואר ראשון בהנדסת מזון וביוטכנולוגיה, כימיה, הנדסה כימית ועוד, אך ייתכן ואלה יידרשו בנקודות השלמה על פי דרישות המוסד הלימודי.

עבודת המחקר במהלך התואר נעשית בהנחיית חבר סגל. דגש מיוחד מושם על ניתוח וחשיבה עצמאית של התלמיד. מבוצע מעקב אחר ספרות שוטפת והכרת נושאים מתפתחים וחדישים. התלמיד נתקל במהלך עבודתו בבעיות מחקר, לומד דרכי גישה לפתרונן ועוסק בניתוח תוצאות וליבונן.

מסלול לימוד:

מסלול לימודים הכולל עבודת מחקר והגשת עבודת גמר בכתב.

מגמות הלימוד:

•אקולוגיה
•בוטניקה.•ביוכימיה.•זואולוגיה.•מיקרוביולוגיה.•ביולוגיה הומנית.•ביוטכנולוגיה.•חקר סרטן.
ביוטכנולוגיה ועוד…

 תחומי המחקר מתחלקים על בסיס אישי ובניהם:
אימונולוגיה, ביוטכנולוגיה (נושאים שונים),ביולוגיה קלינית, גנטיקה והנדסה גנטית, מיקרוביולוגיה כללית ווירולוגיה, נוירוביולוגיה, פיסיולוגיה של בעלי חיים ועוד…
 
מידע על לימודי תעודה – רופא 
קורס דיפלומה למתמחים ברפואת המשפחה:
הלימודים נמשכים שלוש שנים וכוללים קורסים וסדנאות המונחים בידי מורי המחלקה ומומחים אורחים. הקורס מהווה חלק חובה ממסלול ההתמחות ברפואת המשפחה, ורשאים להגיש מועמדות רופאים המתקבלים למסלול ההתמחות ברפואת המשפחה.

קורס דיפלומה לרופאים כלליים:
הלימודים נמשכים שנתיים ומיועדים לרופאים ראשונים המעוניינים להרחיב ולהעמיק את הידע שלהם ואת גישתם למטופל ומשפחתו.

 
>מידע על המקצוע – רופא 
ברפואה הנמשך שש שנים, מבחן הסמכה והשתלמות בת שנה לא תוכלו לקבל רישיון לעסוק בתחום.
כדי להפוך לרופא מומחה תאלצו להוסיף כארבע שנות התמחות נוספות ואם תבקשו להוסיף תת התמחות, קחו בחשבון בין שלוש לשש שנים נוספות – לא פשוט… אבל תחושת הסיפוק לעוסקים במקצוע היא עצומה.כבר בתחילת הלימודים תתנסו בעבודת שטח במרפאות ובבתי חולים.
הרופאים כיום משתדלים להתייחס לאדם כמכלול שלם ולא רק לבעיה הנקודתית שמטרידה אותו.

התמחויות במקצוע הרופא:

רופא ילדים:
רופאים הדואגים לילדים מלידתם ועד התבגרותם. הם מתמחים בין היתר במחלות ילדות ותופעות האופייניות לילדים וצריכים להתייחס למשקל הגוף של הילד, לשלבי הגדילה שלו ולהרגעת הורים צעירים…

רופא שיניים:
רופאים שמונעים, מאבחנים ומטפלים בבעיות בריאותיות הקשורות לפה.
לחלקם התמחויות נוספות כמו אורתודנטיה (יישור שיניים).

רופא נשים(גניקולוג):
רופאים המתמחים בטיפול, מניעה ואבחון בעיות הקשורות לאנטומיה הנשית הייחודית ולתהליך ההיריון והלידה.

רופא פתולוג:
למרות האסוציאציה לניתוח גופות ולבדיקת סיבת המוות, פתולוגים לא עוסקים רק בתחום זה, אלא אחראים למציאת הסיבה וההתפתחות של מחלות גם באנשים חיים – סוג של בלשים רפואיים.

רופא מנתח:
מנתחים הם רופאים שמטפלים ומתקנים פגיעות, מחלות ועיוותים על ידי ביצוע ניתוחים לפציינטים. המנתחים מתמחים בתחומים כמו לב, מוח ואורתופדיה.

רופא וטרינר:
וטרינרים מונעים, מאבחנים ומטפלים מחלות ופגיעות בחיות מסוגים שונים. מחיות מחמד קטנות כמו אוגרים, חתולים וכלבים ועד חיות גדולות כמו פרות, סוסים ואריות. יש ביניהם גם חוקרים.

רופא פנימאי:
עבודתם דומה לזו של רופא כללי, אך הם משקיעים זמן נוסף בהתמחות באיברים פנימיים מסוימים. יש פנימאים שמתמחים למשל במערכת העיכול, ומטפלים בחולים הסובלים ממחלות הקשורות לקיבה ולכבד. רוב הפנימאים מתמחים במחלות סרטניות ונקראים גם אונקולוגים.

רופא משפחה/כללי:
רופא הנמצא בקשר רציף עם הפציינט, שולח אותו לבדיקות שנתיות או לרופא מומחה, כשהוא מגלה בעיה שדורשת התמחות מסוימת. תפקידו לראות את התמונה הבריאותית הכוללת אך גם לשים לב לבעיה נקודתית.

רופא מרדים:
רופאים שאחראים בזמן ניתוח לשלוט על תפקוד המערכות החיוניות כמו הלב ולחץ הדם, ולהפחית את כאביו של המנותח.

רופא עיניים (אופתלמולוג), אף-אוזן-גרון:
רופאים שכשמם כן הם, מתמחים באיתור, מניעה, אבחון וטיפול של מחלות הקשורות לאזורים אלו.

רופא עור ומין (דרמטולוג):
רופאים אלו מתמחים באבחון, מניעה וטיפול בבעיות עור כרוניות כמו פסוריאזיס, כתמי עור והסרת נגעים סרטניים מהעור.

רופא נוירולוג:
רופאים המתמחים במחלות הקשורות למוח ולמערכת העצבים.

רופא פסיכיאטר:
רופא שהתמחה לאחר סיום לימודי הרפואה, במשך ארבע שנים וחצי בלימודי פסיכיאטריה, ומוסמך להשתמש בתרופות לטיפול בבעיות נפשיות שסיבתן כימית והורמונאלית.

התמחויות נוספות:
רופא אימונולוג (מערכת חיסונית), רופא אנדוקרינולוג (בלוטות אנדוקריניות), רופא המטולוג (דם, ובלוטות הלימפה), רופא למחלות ריאה, רופא הפטולוג, רופא ראומטולוג, רופא אורולוג (מערכת השתן), רופא פרוקטולוג, רופא טוקסולוג (הרעלה), רופא המתמחה באלרגיה, רופא רדיולוג (משתמש בקרינה כדי לאבחן ולטפל).
קיימות תתי התמחויות נוספות, של שילובים בין ענפים שונים, כמו מנתח לב של ילדים.בשנים האחרונות רופאים עוסקים יותר ויותר ברפואה מונעת ומייעצים לפציינטים על דיאטות שונות, תרגילי התעמלות והפחתת לחץ, בשל ההבנה שרפואה מסוג זה היא חסכונית יותר עבור מערכת הבריאות הציבורית.
מכיוון שתחום הבריאות והרפואה בארץ עובר הפרדה בשנים האחרונות בין המגזר הפרטי לציבורי, ויותר חולים פונים למסגרות הפרטיות ומוכנים להשקיע בבריאות משאבים רבים, נראה שקריירה בתחום תשתלם, בסופו של דבר, מבחינת השכר.

הפוסט הזה פורסם בתאריך לימודי תואר שני במדעי החיים, לימודי תואר שני במדעי הרפואה. קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>