מידע על לימודי תעודה – קורסי הכנה לפסיכומטרי
פסיכומטרי:
אין ברירה! מי שרוצה ללמוד באוניברסיטה או במכללה (רוב המכללות בארץ) חייב לעבור את הבחינה הזו, שכן אין כמעט חוג לימוד שפוטר אתכם מציון הבחינה.
מי המציא את הבחינה הזו ולמה (לעזאזל?)
הבחינה הפסיכומטרית היא כלי מיון שנועד לנבא את סיכויי ההצלחה שלכם בלימודים אקדמיים. מוסדות הלימוד משתמשים בכלי זה כדי למיין את המועמדים לחוגי הלימוד השונים. זה הכלי היחיד שמאפשר למוסדות הלימוד לדרג את כל המועמדים על סולם הערכה אחיד. הדוגלים בשיטת מיון זו יאמרו כי זו בחינה יותר אובייקטיבית המאפשרת לכל אחד הזדמנות שווה שכן היא פחות מושפעת מרקע הנבחן או משתנים סובייקטיביים אחרים, מצד שני, וכך יאמרו המתנגדים שהסטטיסטיקה (המתאם למי שמתעקש להיכנס ממש לעובדות מדעיות) לניבוי הצלחה במוסדות להשכלה גבוהה אינה גבוהה מספיק על מנת להצדיק בחינה זו והיא גם אינה לוקחת בחשבון גורמים כמו מוטיבציה, התמדה, יצירתיות ופרמטרים אחרים שקשורים גם כן להצלחה בלימודים.
המחקרים מראים כי כושר החיזוי של הבחינה הפסיכומטרית הוא טוב, כלומר: על פי רוב, נבחנים שקיבלו ציון גבוה בבחינה מצליחים בלימודיהם יותר מנבחנים שקיבלו ציון נמוך. אך כאן יש גם שאלה אחרת: והיא לגבי כל מי שקיבל ציון נמוך ולא התקבל כלל לאוניברסיטה ולכן גם לא נכנס כלל למחקרים מסוג זה…
אבל בכל מקרה זה לא משנה, כרגע זה מה שיש יהיו הטיעונים בעד ובנגד הבחינה אשר יהיו- מי שרוצה להיכנס היום לאוניברסיטה או למכללה האקדמית- חייב לעבור את הבחינה.
מה יש בבחינה?
הבחינה מורכבת מ-8 פרקים. כל פרק עוסק באחד משלושת התחומים הבאים:
1.חשיבה מילולית: בתחום זה נבדקים כשרים מילוליים הבאים לידי ביטוי בלימודים אקדמיים: עושר לשוני, כישורים לוגיים, היכולת לנתח ולהבין קטעי קריאה מורכבים, והיכולת לחשוב בבהירות ובשיטתיות. בפרק זה שאלות מרובות בחירה (אמריקאיות) בצורת: מילים וביטויים (מה פירוש המילה משכוכית?), אנלוגיות, החלפת אותיות, השלמת משפטים, היגיון, הבנת הנקרא.
2. חשיבה כמותית: בתחום זה (לרוב זהו התחום הקשה ביותר) נבדקת היכולת להשתמש במספרים כדי לבדוק בעיות כמותיות והיכולת לנתח
ולהסיק מנתונים המוצגים בגרפים וטבלאות.
3.אנגלית: Do you understand English? זה מה שהפרק הזה בודק: אוצר מילים באנגלית, הבנת הנקרא באנגלית, השלמת משפטים- דומה לחלק של העברית אבל באנגלית.
אם יש לכם חשיבה פסיכומטרית (וגם אם לא) וקראתם עד עכשיו אתם בטח שמים לב שיש שלושה נושאים: כמותי, מילולי ואנגלית, ו- 8 פרקים: זה לא מתחלק שווה בשווה….ובכן רק 6 פרקים (2 בכל תחום) הם הקובעים לציון שני פרקים נוספים (לא ידוע איזה) הם לצורך השוואה בין נבחני מועדים שונים והבטחת איכות של השאלות.
איך נרשמים לבחינה ואיך מוודאים שמוסד הלימוד שאליו אני רוצה להירשם יקבל את הציון שלי?
ההרשמה לבחינה הפסיכומטרית היא הליך נפרד מן ההרשמה למוסדות הלימוד, במעמד ההרשמה ניתן לבקש
ערכת הרשמה לבחינת הכניסה הפסיכומטרית אפשר לרכוש בכל חנויות הספרים האוניברסיטאיות, ברשת "סטימצקי", ברשת "צומת ספרים" ובחנויות אחרות, וכן בפנייה ישירה אל המרכז הארצי לבחינות ולהערכה.
דיווח הציונים למוסדות הלימוד
הציונים עוברים תוך כ-45 יום ישירות לכל אוניברסיטאות המחקר: בן-גוריון בנגב, בר-אילן, חיפה, העברית בירושלים, תל-אביב והטכניון.
כמו כן ניתן לבקש להעביר את ציונך למוסדות לימוד נוספים אותם יש לסמן על גבי טופס ההרשמה, שימו לב: מוסד שאינו מופיע ברשימה לא יקבל את תוצאות הבחינה גם אם תרשמו אותו בכתב יד (אל תנסו זה גם לא יגיע וגם אין מקום לרשום שם מוסדות לימוד נוספים)
המוסדות משתמשים בנתונים לצורך תהליך הקבלה אצלם רק בתנאי שהחלטת להירשם אליהם.
איך מתכוננים לבחינה?
הבחינה באה למדוד בראש ובראשונה צורת חשיבה מסוימת: חשיבה פסיכומטרית, יש אנשים שיש להם חשיבה כזו בלי להתכונן…אבל לרובם אין. בגדול את רוב ההכנה כבר רכשתם במהלך לימודיכם בביה"ס, אך מאוד לא מומלץ להסתמך על זה בלבד.
אפשר להתכונן לבד בעזרת ספרים, בחינות לדוגמא, שינון וגם אתרי אינטרנט המציעים הכנה לבחינה- למי שיש את המוטיבציה והיכולת ללמוד לבד זה יחסוך הרבה כסף.
שגשוגם של מכוני הפסיכומטרי למיניהם מעידים על כך שרוב האוכלוסייה בוחרת באפשרות השנייה- להירשם למכון פסיכומטרי, להיפרד מכמה אלפי שקלים ושעות יקרות מחייכם וללמוד, היתרונות ללימוד דרך מכון פסיכומטרי ברורים: מסגרת, חומרים, מורים, מודיעין טוב לקראת שאלות לבחינה, טריקים לקיצורי דרך וצרת רבים- איתכם יושבים בכיתה מי שייגשו לבחינה הבאה, היות והציונים נקבעים על סמך עקומה (פעמון) ציונכם נקבע ביחס למי שנבחן איתכם (תתחילו להתפלל שכולם דאפארים…)
חשוב לזכור שההכנה הטובה ביותר מבוססת על תרגול יסודי של הנושאים המופיעים בבחינה כך שגם לקיחת קורס יקר לא תעזור אם לא תשבו שעות מעבר לקורס ותחרשו.
מכל מקום, לפני שתבחרו במסגרת הכנה כלשהי, רצוי שתבדקו היטב אם היא מספקת לכם את התרגול היסודי הרצוי. אל תסתמכו על שמועות לא מבוססות בנוגע לשיפורים עצומים בציון שהשיגו תלמידי הקורס בציוניהם, וגם לא על נוסחאות קסם – אין כאלה! כמו כן, הביאו בחשבון את ההשקעה הנדרשת במסגרת ההכנה – בכסף ובזמן – לעומת התועלת שאתם עשויים להפיק ממנה.
שיפור ציון הפסיכומטרי מבחינה לבחינה:
המרכז הארצי לבחינות ולהערכה ערך מחקר בנושא התועלת המופקת מדרכי ההכנה השונות. במחקר נבדקו אלפי נבחנים שנבחנו פעמיים לפחות, ונערכה השוואה בין ציוניהם בשתי הבחינות. נמצא כי השיפור הממוצע בקרב המתכוננים בכוחות עצמם הוא כ-30 נקודות (על סולם ציונים מ-200 עד 800). נתון זה מוכר ויציב זה שנים רבות. לעומתם, בקרב המשתתפים בקורסי הכנה , השיפור הממוצע הוא בכ-40 נקודות, כלומר רק בכ-10 נקודות יותר ממי שהתכוננו בכוחות עצמם. תוצאות דומות לאלה נמצאו גם במחקרים שנערכו בארצות אחרות. המסקנה המתבקשת היא כי התועלת המופקת מקורסי הכנה, בהשוואה להכנה עצמית, מוגבלת מאוד בממדיה: עיקר אפקט השיפור (30 מתוך 40 נקודות) מושג ממילא מהלימוד העצמי ומעצם ההיכרות המוקדמת עם סוגי השאלות השונים המופיעים בבחינה, המקטינה את החרדה ומייעלת את התפקוד במהלך הבחינה.יש לזכור כי הנתונים שנמצאו במחקר הם ממוצעים , כלומר מקצת הנבחנים שיפרו את ציוניהם ביותר נקודות, מקצתם שיפרו בפחות נקודות, ומקצתם אף קיבלו ציונים נמוכים מהציונים שקיבלו בבחינה הראשונה.
אחרי הבחינה כוססים ציפורניים:
45 יום זה באמת הרבה זמן לחכות כשלתוצאות השלכות כל כך מהותיות לעתידכם. אם יצאתם בבאסה מהבחינה אל תשכחו כמה דברים חשובים:
1.הציון נקבע על פי מספר השאלות הנכונות שפתרתם בהשוואה למספר השאלות שפתרו נכונה כל יתר הנבחנים כך שגם אם יצאתם בתחושה שלא הלך לכםף יכול להיות שבאותה תחושה יצאו כולם ודווקא לכם הלך לא רע….
2.הציונים הם בין 200 ל- 800, רק על כתיבת שמכם ותעודת הזהות כבר קיבלתם 200 נקודות.
3.אם אתם רוצים להיות רופאים וציון הבחינה בפסיכומטרי זה לא זה אל תשכחו שרופאים טוחנים שעות תמורת שכר זעום ואפשר גם ללמוד בהונגריה ועל הדרך לקבל כרטיס כניסה לאיחוד האירופי- רק צריך למצוא בחור/ה הונגרייה נחמדים ולהתחתן איתם.
4.תמיד יש עוד מועד- אל תתייאשו.