מאת: אדם רוטברד
אנשים שפוליטיקה מרתקת אותם מוצאים את עצמם לא פעם בפני דילמה כאשר הם צריכים להכריע איזה ענף אקדמי לבחור: מדע המדינה או יחסים בינלאומיים (או בקיצור: יחב"ל) אלה הם מקצועות המתאימים למי שאוהבים להתווכח ולשכנע בצדקת הדיעה שלהם, מעורים במתרחש בפוליטיקה בארץ ובעולם או מעוניינים להבין את העסק מקרוב. זוהי למעשה דריסת הרגל הראשונה בדרך לתעסוקה במגזר הציבורי, או בענף הדיפלומטיה. בין יחב"ל למדעי המדינה עובר קו דמיון דק, שראוי להבינו לעומקו על מנת לבחור במדויק את תחום הלימודים הרצוי.
מדעי המדינה – הצעד הראשון למגזר הציבורי
תואר ראשון במדעי המדינה נחשב לאחד מהפופולאריים בשוק האקדמי, והוא בגדר עירוב של נושאים שקשורים למושג "המדינה". הכוללים בין השאר לימודי היסטוריה, המציעים ידע תיאורטי רק על התפתחות מוסד המדינה, רקע סוציולוגי ואנתרופולוגי ועוד. לימודי תואר ראשון במדעי המדינה פורשים יריעה רחבה של ידע הכולל הבנה בנבכי הממשל, יחסים בין לאומיים, מנהל ציבורי, לימודי משטר ועוד. לעומת זאת, היחב"ל עוסק יותר במערכת הגלובאלית ויחסיהן הדינאמיים של מדינות. יתרונו הבולט של תואר זה הינו הנגישות שלו, והעובדה כי ניתן ללמוד אותו בכמעט כל מוסד אקדמי בארץ: ממכללת אריאל שבשומרון ועד לרמת גן והכנרת. חלק מהמוסדות מאפשרים תואר דו חוגי, כלומר שניתן לשלב את תחום הלימודים יחד עם עוד התמחות.
כך או כך: תואר במדע המדינה או ביחב"ל יעניק לכם כלים מתקדמים להבנת המציאות הפוליטית: המקומית, האזורית והגלובאלית. תוכלו לנתח ולפרש אירועים פוליטיים שונים. קריאה בעיתון והתעדכנות מכלי התקשורת היא רק ההתחלה. הידע התיאורטי וההיסטורי שתרכשו ישפר לאין שיעור את יכולתכם להבין כל משבר וכל אירוע, מבחינת ההשלכות וההשפעות הישירות או העקיפות על המצב: על הפוליטיקה הפנים מפלגתית, או הארצית, על שיטת הממשל, הכלכלה המשפט או מדיניות החוץ.
לימודי מדע המדינה – הסטוריה וממשל
תואר ראשון במדעי המדינה כולל התמחות במסלולים שונים, ובין היתר ניתן להתמחות בתקשורת פוליטית, מחשבה מדינית, וגם יחסים בינלאומיים, קורסים ספציפיים יותר בשנים ב' ו-ג' של התואר יאפשרו לכם להיחשף לנישות ממוקדות יותר כמו פסיכולוגיה של הטירור או פתרונות חוקי עולם לאינתיפאדה. זאת, לצד אינספור קורסים בתחומים מקומיים יותר כמו מינהל ציבורי, כלכלה פוליטית ומשיטת הבחירות במבט משווה – הרשימה עוד ארוכה. לכל קורס יהיו את הדרישות שלו כמו לשבת בחלק ניכר מההרצאות, לקרוא מאמרים לגשת למבחנים ולהגיש עבודות, ממש כמו בתחומי לימוד נוספים.
התואר ביחסים בינלאומיים – התמקדות במדיניות חוץ
אם בלימודי מדע המדינה התמקדתם במדיניות פנים-ארצית והיסטוריה של מוסד המדינה בכלל והממשל בישראל בפרט, הרי שבלימודי יחב"ל – יחסים בין לאומיים, תתמקדו במדיניות חוץ ובניתוח היחסים בין מדינות. מהי ההיסטוריה של היחסים בין ארה"ב לרוסיה מהמלחמה הקרה ועד היום? ואיך זה משפיע על מדיניות החוץ שלהן כיום? מה תפקידו של האו"ם במדינות עולם שלישי או בפתרון סכסוכים? מה באמת עומד מאחורי פלישתן של מעצמות למדינות נידחות בעולם השלישי ועוד ועוד. ההתמקדות בלימודים אלה היא בניהולן של מערכות בינלאומיות, גם מדינות אולם גם ארגונים כגון האו"ם, אמנסטי, גרינפיס וארגונים לא ממשלתיים אחרים. ניתן להגדיר את התואר הזה בתור דיסציפלינה נקודתית בתוך מדעי המדינה – ורבים רואים זאת כך. לכן, רק שלושה מוסדות מציעים כיום תואר ראשון בנושא: האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת ת"א, והאוניברסיטה הפתוחה.
בתוך כך, נלמדים בתואר ההשפעה של היחסים הבינלאומיים בהקשרים פוליטיים, בטחונים, כלכליים, ועוד. בשונה מלימודי מדעי המדינה, תואר ביחב"ל מאפשר ידע נרחב יותר על הנעשה מחוץ לאזורנו, ובכך מקל על הסיכויים להמשך לימודים או לתעסוקה מחוץ לישראל.
מגזר ציבורי או דיפלומטיה ?
אם מדיניות הממשל בישראל מעניינת אתכם ואתם מוצאים שאתם מעוניינים להתעסק בנבכי הפוליטיקה המקומית, גשו לתואר ראשון במדעי המדינה. תצאו עם ידע תיאורטי נרחב על התפתחות הממשל בישראל, ותוכלו לגשת למגזר הציבורי עם תעודת אחריות ביד. כמו כן: במקומות רבים בתקשורת: הכתובה והמשודרת כאחד יעניק לכם תואר שכזה רקע חשוב מאוד. במיוחד אם אתם מעוניינים להשתלב ככתבי אקטואליה בנושאים מגוונים.
אם אתם אנשי העולם הגדול והתחום הדיפלומטי מעניין אתכם – לימוד יחסים בינלאומיים עשויי להיות הצעד הראשון בדרך לכס השגרירות: בהתחלה במדינות נידחות ובהמשך למדינות אירופה או אפילו ארה"ב. בזכות תואר זה תוכלו להשתלב בפרויקטים של משרד החוץ ולשמש שגרירים גאים של ישראל.
בהצלחה